בית נורדשטיין

בשנת 1919 עברה משפחת נורדשטיין לכפר-סבא כחלוץ לפני המחנה, בין מחדשי הישוב אשר חרב בזמן מלחמת העולם הראשונה וניסתה להקים משק. המשפחה הביאה עימה מרחובות כמה תרנגולות ועגלה קטנה. בראשית צעדיהם ניסו להקים גן ירק קטן לצרכי הבית והיו בין הראשונים שזרעו תפוחי אדמה בכפר סבא, כן זרעו עדשים וחיטה ובאיטיות בנו את הבית ברחוב תל-חי. לבדו היה אלכסנדר נורדשטיין נושא על גב החמור אבנים בסמוך לקלקיליה.
המשפחה עברה לגור בפ"ת במשך שנה לאחר פרעות מאי 1921. בסוף 1922 החליט לחזור לכפר-סבא בשממונה, ללא נפש חיה, שרופה וחרבה. הוא הקים באחד הבתים החרבים אוהל, אשר נקנה מעודפי הצבא הבריטי ובו איכסן את משפחתו בת שש הנפשות. בנו בן ה-7 היה רוכב על חמור פעם בשבוע ומביא על גבו ארבעה פחי מים מהירקון לשימוש כל מהלך השבוע. בחורף הראשון מאז חזרו אליה, ישבו בני המשפחה באוהל הצר, ללא קשר עם המושבות השכנות, ללא פת לחם ומאכלם הסתכם בקציצות מעשב החלמית וחלב שנתנו הפרות, 2 ליטר ביום כל פרה.
מצב זה נמשך שבועות רבים, קופאים מקור ללא פרוסת לחם בבית ובלי שאף איש יידע שקיימת משפחה בשממה זו. בתום חורף קשה זה, החל נורדשטיין בשיקום הבית, נוטע כרם ענבי יין ונוסע לתל אביב להביא מצרכים חיוניים. בתחילת 1924 התחילו מוסדות היישוב להתענין בשיקום כפר-סבא.
מספר מנחם בנו של אלכסנדר נורדשטיין: "ביתינו היה פתוח לכל עובר אורח ולפעמים היינו מתחלקים עם האורחים בפת הלחם האחרונה. ברפת שלנו השמנו עליית גג ובעליה זו היו מוצאים האורחים מקלט ללילה. קבוצות מטיילים בהדרכת זאב וילנאי היו עוברות במקום ואף מתאכסנות. מיחם גדול היה מעלה עשן, סימן שהגיע שעת התה שהיה ממתיקו בדבלה או צימוק כי סוכר לא היה".

הדפסהדואל

המוזאון ברשת
FBI O YTI O
{flike}