הח'אן

אדמות כפר-סבא נרכשו ע"י יהודי רוסי בשם נח קארלינסקי ב-1892, מועד בו החל שלב חדש של בניית מושבות נוספות ע"י אנשי העליה הראשונה, בהן חדרה ורחובות.
במכתב שכתב לחותנו, העסקן הירושלמי יחיאל מיכל פינס ובעיתונות העברית ברוסיה, שהם התיאורים הראשונים בעת החדשה מאת יהודי אודות כפר סבא, מספר קארלינסקי, שהאדמה ראויה להתיישבות ועבודה ושטחה 7,500 דונם.
הדברים נתפרסמו ב-1894, לאחר שהושלמה הרכישה ומולא התנאי שהציבו השלטונות לרשום את הקרקע על שמו של אזרח עות'ומאני (חיים אפשטיין). הדברים עוררו עניין אצל החרדים בירושלים שהקימו אגודה בשם "חברת יישוב ארץ הקודש" אשר הודיעה כי סיימה את תהליך קניית נחלת כפר-סבא וכל אלה אשר כתבו ידם לקחת חלק בנחלה ימהרו להביא את כסף הפרעון... כי עוד מעט ימלא מספר החברים, הקרקע הועברה לחברת יק"א אחרי שבני ירושלים העדיפו את פתח-תקוה שכבר עמדה על תילה, וזו מכרה אותה במחיר זעום לאיכרי פתח-תקוה.
הבולט ברוכשים היה פרץ פסקל, מראשי פתח-תקוה, שעל אדמתו בכפר-סבא התיישבו מרבית מגורשי יפו והוא האיש שעורר את איכרי פתח-תקוה להתחיל בנטיעות בכפר-סבא.
הפועל הראשון היה יצחק שיינפיין והשני דב סקיבין המעיד בזיכרונותיו כי בעת בואו "כל עיקרו של המשק היה מטע שקדים שאפשר לעבדו גם מרחוק ע"י פועלים" התנאים במקום היו קשים מאד, את ימות השבוע עשו בכפ"ס ללא משפחתם.
דוד בן גוריון , חלוץ צעיר שעבד בכפר-סבא, כתב לאביו, כי "האוויר צח ובריא כאן יותר מבפתח-תקוה... יש לקוות כי בקרוב תהיה פה מושבה גמורה", דבר המעיד על אופטימיות אופיינית לאיש, שלימים היה לראש מדינתינו.
תלונות הפועלים על תנאי המקום והעבודה הביאו את ועד כפר-סבא לגבות מס של חמישה נפוליאונים מבעלי הנחלאות לבניית הח'אן אשר ישמש אותם ואת הבהמות וכן לחפירת באר מים.
המבנה הכיל בראשיתו שלוש אורוות, שני חדרי מגורים ועוד חדר ששימש מעין מסעדה. כאן גרו וסעדו ראשוני המתנחלים בכפר-סבא. בשל תפקודו המגוון של הבניין כינו אותו המתיישבים בשם ח'אן. באמצע שנות העשרים הפך "בית הראשונים" לבית ספר ובשנות השלושים עבר גלגולים נוספים ושימש כתחנת נוטרים, כסניף דואר וכבית ועד היישוב.
בימי מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1917, הותקן בית חולים ארעי באחת האורוות, חרף ניסיונותיהם של השלטונות הטורקים למנוע זאת. כפר-סבא הופגזה ללא הרף ותושביה נאלצו לעזוב את המושבה. בליל ט" באייר נערכה הפצצת תות על כפר-סבא, פצצה אחת פגעה בח'אן שבחלקו שימש לבית חולים יהודי, מרים פומרנץ מירושלים, ששימשה כאחות מתנדבת נהרגה בהתפוצצות זו. התושבים אספו מעט מטלטלים וחלקם פנו לחדרה. עם כיבוש הארץ ע"י האנגלים, לא היתה אפשרות לחזור לכפ"ס, המלחמה החריבה הכל ומה שנשאר נשדד ע"י ערביי הסביבה. כפר-סבא החרבה שימשה אטרקציה לרבים מהתיירים שבאו לבקר בארץ הקודש, בהם אישים דגולים ומפורסמים מהעולם. הראשון היה השופט העליון היהודי של ארצות הברית לואי ברנדיס , שנתקבל בח'אן החרב למחצה בכיבוד קל והושמעו נאומים על תולדות המקום.
תיאורים רבים מפי ראשונים מגוללים את הווי המקום, אחד מהם: "כיצד לא חשבו על פנים הבית כראוי באופן שיכלו אנשים לשבת בו. רצפה לא עשו, את הקירות לא טייחו ואיצטבאות למישכב לא הכינו, והחול מעלה שם אבק גדול, המחניק את הנשימה ומגדל כל מיני שרצים ופרעושים הגוזלים מהפועל את המנוחה לאחר יום עבודה קשה".
כיום נמצא הבניין במרכזו של גן שיינפיין, כחלק ממכלול המיבנים של עיריית כפר-סבא.

הדפסהדואל

המוזאון ברשת
FBI O YTI O