המוזיאון הארכיאולוגי כפר סבא

(מבוא לתערוכה)

תערוכה זו מבקשת להציג שניים ממדעי הטבע המובהקים, המסייעים למחקר הארכיאולוגי ותורמים רבות להישגיו ולהתקדמותו.

כבר בזמנים קדומים היה האדם ער וסקרן לגבי עברו ותולדותיו. עניין זה הלך וגבר עם התפתחות המדעים בעת החדשה, וכתוצאה מכך התקדמו מאוד המחקר הארכיאולוגי ומדעי העזר שבהם משתמש הארכיאולוג.

שלא כבמדעי הטבע, העוסקים בעולם ממשי וידוע, מלקטת הארכיאולוגיה קטעי עדויות מן העבר, ואת העבר לא נוכל לשחזר במלואו לעולם. ככל שנרבה להעזר במדעים נוספים ובשיטות מחקר מתקדמות תהיה התמונה של החיים בימי קדם שלמה יותר.

בראשית המחקר הארכיאולוגי הצטמצמה עבודת החפירה בעיקר בחשיפתם וברישומם של מבנים קדומים ובאיסוף פריטי אמנות וממצאים מיוחדים שמשכו את העין. הארכיאולוג הבריטי הידוע סיר ויליאם פלינדרס פיטרי, שהחל לחפור בארץ-ישראל בשלהי המאה ה-19, היה הראשון שלמד להפריד בין השכבות השונות בתל הקדום ולהשתמש בשברי כלי החרס כאמצעי לקביעת תאריכן. בכך הוא החל בתהליך היצירה של בסיס מדעי לארכיאולוגיה, והפך אותה מציד אוצרות "נאור" למחקר רב-תחומי מבוסס.

חפירתם של יישובים עתיקים רבים ברחבי הארץ תרמה לעלייה ברמת התחכום של שיטות העבודה בשטח ושל העיבוד המדעי של הממצאים לאחר מכן. כיום, לאחר למעלה ממאה שנות מחקר וחפירה, השתנו פניה של הארכיאולוגיה בארץ-ישראל לבלי הכר.

חלפו הימים שבהם נוהלו חפירות נרחבות בידי אדם מוכשר אחד. במהלך הזמן שותפו בעבודת הצוות מומחים מתחומים שונים, אשר הוכיחו עד מהרה, כי בכוחם לתרום רבות לחקר התרבות החומרית של ימי קדם. לצורך זה החלו הארכיאולוגים ועמיתיהם לאסוף שרידי תעשייה, אשפת יישובים, משקעים טבעיים, עצמות בעלי חיים, זרעים וחומרי גלם, ולא רק חרסים ועדיים.

נוסף על מומחים לקיראמיקה, חוקרי מקרא, היסטוריונים ובלשנים, נכללו עתה בצוות גם חוקרים מתחומי מדעי הטבע, החברה והסביבה: גיאולוגים, אנתרופולוגים, פאליאובוטנאים, זואולוגים, הידרולוגים, מומחים לקרקעות, מתכנתי מחשבים ועוד. תהליך זה תפס תאוצה בשנות השבעים של המאה העשרים והוא ממיך להתפתח גם בימינו.

התחום הראשון שבו עוסקת התערוכה הוא המתודה הפטרוגרפית - שיטת מחקר הלקוחה מתחומי הגיאולוגיה. הפטרוגרפיה מסייעת להגדיר את מוצאו ומקורו של הטין שממנו נעשה החרס, שהוא אחד הממצאים הנפוצים בחפירה הארכיאולוגית. ביכולתה להאיר בכך תופעות ותהליכים חברתיים, כלכליים ומדיניים בתולדות האנושות מאז ראשית השימוש בכלי החרס.

תחום שני המוצג כאן, והעוסק אף הוא בחומר גלם שהיה בשימוש נרחב תודות לזמינותו, הוא הארכיאובוטניקה - חקר חפצים קדומים שנעשו מהצומח בכלל ומעץ בפרט. זיהוי מיני העצים, הצמחים, הפירות והזרעים שהאדם ניצל לצרכיו השונים תורם רבות להכרת התקופות הקדומות, אורח חייו של האדם ותנאי הסביבה בעבר.

שחזור תולדות הצומח בארץ-ישראל על סמך הממצאים האלה, קביעת גילם ואזורי צמיחתם של הצמחים והעצים וניתוח הופעתם או העלמם של מינים שונים, מאפשרים לשחזר שינויים שחלו בעבר באקלים ובתנאים הסביבתיים.

שיתוף הפעולה ההדוק בין תחומי המדע השונים לבין הארכיאולוגים מאפשר להציג תמונה בהירה ומדויקת יותר של התפתחות האנושות בעבר הרחוק ובהווה, ואולי אף לצפות התרחשויות שיחולו בעתיד.

בתערוכה ממצאים מאתרים שונים בארץ המבטאים את דרכי העבודה החדישות העומדות לרשות הארכיאולוגים: קורות וכלי עץ עתיקים, עצים מפוחמים, הגדלות מיקרוסקופיות, דגמים, צילומים ועוד.

התערוכה הופקה בסיוע אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן ורשות העתיקות. הממצאים באדיבות רשות העתיקות.

קורת ארז הלבנון, אשר שימשה בשנייה ובשלישית, נערכה בדיקת פחמן 14 לקביעת גילה

עמוד הבית | תצוגות קבע | תערוכות מתחלפות | הגן הארכיאולוגי | סדנאות וחינוך | אתרים היסטוריים | צילום, תרבות ושירה | מפת האתר